
העולם של יהודה
חלק ב'
30.6.2018

יהודה כמפקד בסיס טירונים של הצנחנים ושהותו בארצות הברית
בשנת 1975 יהודה התמנה להיות מפקד בסיס הטירונים של הצנחנים. "לקחתי בבקו״ם ילדים, שרק יצאו מתחת לסינור אמם, ובמהלך שמונה חודשים הפכתי אותם לגברים לוחמים - צנחנים!" גם בתחום זה מתעוררות המון שאלות: איך הופכים ילד ללוחם? מסינור האם לגבר העומד בלחצים?... יהודה תיאר שהשתדל להיות מפקד מאוד קשוב. בחן בקפידה את חייליו, ניסה לעזור בכל דבר שיכל. יחד עם זאת היה גם מפקד קשוח. הוא סיפר שהיו לוקחים ממנו מרחק, אבל ידעו שאם קיימת בעיה - יהודה הוא הכתובת.
יהודה ציין שאחד האתגרים הגדולים ביותר בתפקיד מפקד בסיס טירונים הוא לאחד בין כל הטיפוסים השונים שמגיעים ממקומות שונים לגמרי בארץ, ליצור מהם חיילים שוויוניים עם חוקים מסוימים וזכויות מסוימות ולאגד אותם לכדי צוות לחימה. אתגר נוסף הוא לקרוא בין השורות: חייל אתיופי שמבקש להישאר בבסיס בסוף השבוע - ניתן להעלים עין, אך אולי אין לו מה לאכול בבית? אולי אין לו קורת גג? לפי יהודה, ניתן להקטין ראש, להתעלם ולהגיד "מה כבר ניתן לעשות?". אך מצד שני ניתן להתערב, ולהראות לחייל שהמפקד מבין ורוצה לעזור לו. "ואחר כך כשאתן את הפקודה 'קדימה - להסתער!' אותו החייל יסתער ויחלץ אותי מהסמטה בה יורים מכל הכיוונים" .
בשנת 1976 יהודה התמנה למג"ד (מפקד גדוד) בגדוד הנחל המוצנח, ובשנת 1978 לסמח״ט (סגן מפקד חטיבה) הצנחנים. לאחר מכן, יצא ללימודים בבית הספר של ה"מארינס" האמריקני. יהודה סיפר שזאת הייתה שנה מאוד חשובה עבורו ועבור משפחתו, משום שהייתה רגועה ביחס לחמש השנים שעברו כשהיה בחטיבה. במהלך שנה זו לאט לאט למד לדבר אנגלית, ואפילו הרצה בפנטגון. "כל הזמן צוחקים על זה ושואלים איך הרצית שם אם לא ידעת אנגלית?" יהודה סיפר בחיוך. "אך על הרצאה זו עבדתי 1000 פעמים, אם לא יותר, והכנתי את עצמי לשאלות."

יהודה בחיל הנחתים האמריקני
הקמת חטיבת גבעתי
בשנים 1980 עד 1982 יהודה שירת כמפקד חטיבת הבקעה.

יהודה כמח"ט (מפקד חטיבה) הבקעה
לאחר מכן, כיהן כסגן מפקד אוגדת הצנחנים במלחמת שלום הגליל. אחד הלקחים מהמבצע הזה היה שיש להקים עוד חטיבת חיל רגלים, ורפאל איתן (רפול) ז"ל, שכיהן כרמטכ"ל באותה התקופה, הורה ליהודה להקים את חטיבת גבעתי, משימה שע"פ יהודה, לא הייתה פשוטה בכלל. הגיעו 150 חיילים, ושוב, שאל את עצמו על מה הוא מחנך את החטיבה? למה שיתן פקודה ושיקשיבו לו? איך יסמכו עליו? הוא קבע סמלים, תגים והמנון של החטיבה. ההמנון נבחר לפי רצון החיילים, צבע הכומתה שנבחר היה סגול, התג שנבחר הכיל מספר מרכיבים: את שועלי שמשון, השועלים שלחמו לצד שמשון נגד הפלשתים באותם המיקומים כמו שחטיבת גבעתי תלחם בעתיד. מרכיב שני, ים, משום שחטיבת גבעתי הוקמה בראשית דרכה כחטיבת חי"ר שמשימתה הייחודית היא נחיתה מהים. והשאר: גבעות של הנגב, צבר וסכין.

תג חטיבת גבעתי

תמונה שצילמתי בביתו של יהודה, שמתארת באופן קומי את התג של גבעתי ואת יהודה כמייסד החטיבה.
נאומו של יהודה בעצרת 30 שנה לגבעתי:
"גבעתי –לראות את כל החטיבה כך – אני ממש מתרגש. חלום שהתגשם.
משפחות שכולות, אלוף הפיקוד, ר' עיריית אשדוד, המח"ט, עופר לוי, מח"טים, מג"דים, מפקדים, לוחמים. מכובדי כולם.
גד' שקד, גד' צבר, גד' רותם, גד' הסיור, גד' רימון – לראות אתכם ולשמוע אתכם זה פשוט תענוג.
"לפני שלושים שנה קרא לי הרמטכ"ל דאז, רפול, והטיל עלי את המשימה של הקמת חטיבת חי"ר מעולה כלקח עיקרי של מלחמת שלום הגליל. ההקמה הייתה אתגר קשה מאד.
אנחנו, בגבעתי המתחדשת ממשיכים את ההיסטוריה והמורשת של שמשון הגיבור שנלחם בפלשתים, את ההיסטוריה של חטיבת גבעתי במלחמת השחרור שנלחמה בכל רחבי הדרום. ואתם, כיום, עומדים מול עזה, באותו השטח עצמו, על אותן הגבעות ואותן הדרכים, כשהשועל מימי קדם ממשיך להיות הסמל החרוט על תג החטיבה. כמובן, עם הזנב למעלה, וכולכם יודעים למה.
כאשר הקמנו את החטיבה, היה חשוב לנו מאד להטמיע את הערכים שעליהם נחנך את המפקדים והלוחמים בעתיד. מפקדים הולכים בראש, לא משאירים פצועים בשטח, היוזמה, החתירה למגע ולניצחון, ועוד דבר קטן - אהבת עם ישראל וארץ ישראל.
ואכן, במהלך שלושים השנים, מיישמת החטיבה את אותם ערכים עצמם.
מג'ד שקד, מרקובסקי, מסתער על המחבלים בבקעת הלבנון וכשנפצע, מחזירים אותו הלוחמים הביתה בחילוץ מסובך וקשה שארך כעשר שעות.
מג"ד צבר, שמוליק אדיב ז"ל, מסתער בראש הכוח ונהרג בגזרת הר דוב.
מפקדים ולוחמים מגדוד צבר נפגעים במבצע קריסטופאני בגזרת לבנון, תוך שהם מתפקדים בצורה מעולה ומהווים דוגמה ומופת ללחימה בשטח.
מפקד הסיירת, אייל שליין, לימים המח"ט, מוליך את הסיירת לביצועים בלבנון בנחישות, במקצועיות ובחתירה לניצחון.
המח"ט עימאד פארס נכנס לג'יבליה, בראש החטיבה, מבצע את המשימה ויוצא ללא נפגעים.
המח"ט אייל אייזנברג, מוליך את החטיבה למבצעים רבים בעזה, ובמבצע "ימי תשובה" מנקה את השטח מרקטות וטילים.
הגדס"ר, בפיקודו של עופר וינטר, מקבל את אות המופת מידי הרמטכ"ל על פעילות היחידה במרחב עזה.
המח"ט, יואל סטרוק, מוליך את החטיבה במלחמת לבנון השנייה.
אילן מלכה, המח"ט, מוביל את החטיבה במספר מבצעים ובמבצע "עופרת יצוקה", והחטיבה מקבלת שבחים רבים.
סרן זיו שילון, מ"פ בגדוד צבר נפצע קשה בגבול עזה, מעשיו ודבריו הם מופת ודוגמה לחטיבה ולצה"ל. הרבה הערכה, הרבה כבוד, הרבה אהבה מכולנו. אשרי העם שיש לו בנים כאלה.
במהלך השנים הופכת החטיבה לחטיבה מובילה, המוליכה את תורת הלחימה ברצועת עזה תוך שהיא תופסת את מקומה ב"שפיץ" של צה"ל.
עבורנו, המפקדים בעבר ובהווה, יש הרבה נחת וגאווה. ולך, אלוף דרום, יש חטיבה אדירה שתבצע כל משימה שתטיל עליה.
לוחמים ומפקדים, המשיכו בדרך זו. מכם יצאו המ"פים, המג"דים והמח"טים הבאים.
מפקדים! זכרו, אתם מקבלים מהאימהות את היקר מכל, את הבנים. האדם הלוחם הוא הערך החשוב שיש לנו. עליכם לטפח את כבוד האדם, את הרעות ואת אחוות הלוחמים. בצעו אימונים קשים שיכינו את הלוחמים להתמודד ברגעים קשים, ובתוך כך היו אוזן קשבת ללוחמים לבעיות ולמצוקות. המשיכו לטפח את רוח החטיבה על מנת שתהייה מוכנה ביום פקודה לבצע את המשימות הקשות ביותר.
ואתם המפקדים, תהיו ראויים לתת את הפקודה "קדימה הסתער". שמרו על מורשת הקרב. לקחיה נלמדו בדם לוחמינו.
מי שחלם גבעתי, מי שנשם גבעתי, מי שהלך עמנו בדרכים,
שב וחוזר גבעתי, שב ואומר גבעתי, עם גבעתי הלאה ממשיכים.
הרבה הצלחה, חיזרו הביתה בשלום."
יהודה פיקד על חטיבת גבעתי עד שנת 1984, ולאחר מכן התמנה למספר תפקידים נוספים במסגרת הצבאית: מפקד עוצבת אדום, ראש מטה פיקוד הדרום ונספח צה"ל בדרום אמריקה.

יהודה בקבלת הפיקוד על אוגדת אילת
יהודה סיפר שבתקופת שירותו כנספח צה"ל בדרום אמריקה, התרחש פיגוע בשגרירות ישראל בבירת ארגנטינה, בואנוס איירס, וענת, אשתו, יצאה מהבניין כחמש דקות לפני שהפיגוע התרחש. הפקידה המקומית של יהודה, לאה, נפגעה, והוא, למזלו, היה במדינה אחרת. .
בשנת 1993 יהודה השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף, והמשיך את פועלו "על אזרחי".

יהודה כמפקד אוגדת אילת
תמונה ראשית בדף זה: רונית בר-אשר